כשאת לבד

ובלילות את עצובה,
שוב מנגבת עוד דמעה
לאף אחד לא מגלה מה את עוברת
את מתרחקת מכולם ומסתגרת בנשמה
פשוט רוצה להיות לבד כשאת נשברת

ספרי לי מה כואב לך בליבך,
פתחי אלי ליבך את נשמתך.

זה כואב שאת לבד,
זה קשה לראות אותך כשאת סובלת,
תנסי ותאמיני, שיבוא יום ותביני.
שהכאב יחלוף ושוב תצליחי לחייך.
זה כואב שאת לבד,
וזה קשה לראות אותך כשאת נשברת.
תנסי ותאמיני, שיבוא יום ותצליחי,
עוד פעם לחייך.

כשבלילות את מקווה, צמאה לחום ואהבה
והעיניים מספרות מה את עוברת
מפוחדת ותמימה שאת לוקחת נשימה
ומתעקשת בשתיקה לא מוותרת.

אולי זה יעזור אם תספרי,
אולי זה יעבור ותתגברי.

וזה כואב כשאת לבד...

מילים: אלי קשת, לחן: אלי קשת