לילה

איך קרה שאתמול ממש על אותו השביל
היא צעדה ללא הצעיף האדום ואולי אני כבר לא עם אותו מעיל
תמיד סברתי כשהשלתי עורות
שבצד השני של הדרך לא צריך מנורות
שתעמדי לפניהם ותעקצי אותם בגב
והם יפלו על הרצפה על מטילי הזהב שמרצפים קירות
שמשיטים בשלולית סירות..

הוא ואני שכנים טובים
ברחוב המקביל גרו הרעים שבילדים
במו עיני ראיתי אותם קושרים חמור אל העץ
וכורתים לו את הפרסות
והחמור נער ונער עד שמת
לו היו לי כוחות הייתי משיב במהלומות
משליך ברזלים ואבנים
מוטות ולבנים אדומות..

קיפלנו כנפיים
הבטנו בשוטרים המשועשעים ובבני האדם
התחבאנו בעצים שממול לבנק הדם
העירייה העיפה את החמור החבול
והילדים סיפרו לשוטרים המשועשעים על התעלול

והשוטר שהוא אביו של הפושע המדובר בעל עשרות אחוזי הסטייה
לקח אותו לאכול ואף קנה לו שתייה
וכששבתי הביתה חייכו אלי הורי וליוו הם אותי אל שנות נעורי.

מילים: כפיר שתיוי, לחן: כפיר שתיוי