החדר הלבן

החדר הלבן מכוסה בספוגים
החליפה לא הכי נוחה
לפעמים את נזכרת שיש לך ילדים
לפעמים את מבינה.

את נגררת כמו חיה פצועה
כשהרגל נגררת אחרייך
מנסה להילחם להתנגד
למצב שעוטף אותך

חולפות שנים ואת יוצאת את המשכן
מביטה לאחור בכאב.
ומולך עומדת שאלת הבחירה
לחיות או לחזור מהר.

את נגררת כמו חיה פצועה...

מילים: אייל קופמן, לחן: אייל קופמן