לא יודעת איך קוראים לי

לא יודעת איך קוראים לי,
לא יודעת מהו שמי.
החיים יום, יום בוראים לי,
שם חדש, שם עממי.

לא נעצרת בכל תחנה.
אין לי, לא יום ועונה ושנה.
שטה בדרך, כמו עננה.
עפה, דואה, בלי מסגרת תמונה.

לא מתונה וגם לא סעורה.
בלי תבניות וצורה.
באה, הולכת, חולפת, מושכת.
נופלת וקמה, כמו כלום לא קרה.

לא יודעת איך קוראים לי...

לא נתפסת לסחרחורת.
לא לוקחת לי ללב.
החיים, ממש תזמורת,
אם בורחים מן הכאב.

פעם אהבתי, אוהבת עכשיו.
וגם מחר, הן לבטח אוהב.
האהבה, כמו סרטן או עקרב.
ולפעמים, חתלתול או כלבלב.

קצת מן הטוב וגם קצת מן הרע.
זה, בחיי, לא נורא.
באה, הולכת, חולפת, מושכת.
נופלת וקמה, כמו כלום לא קרה.

מילים: דודו ברק, לחן: לאה לופטין