אחרון חביב

אני אוהבת רק אותו,
את הרישול של חולצתו.
את כפתוריו שנפרמו ליד הצווארון.
את חיוכו התם של הצדיק האחרון.

אחרון אחרון חביב שלי, אחרון אחרון חביב.
אחרון אחרון חביב שלי, אחרון אבל חביב.

כשהוא נולד בן המלכים,
היו לו כבר תשעה אחים.
וכל המשפחה לכבוד בואו לא התרגשה.
אבל אמו לתוך אוזנו כל ערב לחשה:

אחרון אחרון חביב שלי...

כשהוא אל הצבא יצא,
להיות כמו כולם רצה.
אבל כל בוקר הוא עלה אחרון על המגרש.
וכשכולם קיבלו רב"ט אז הוא קיבל טר"ש.

אחרון אחרון חביב שלי...

כשהוא נשק לי על שפתי,
לנצח לא אשכח מתי.
שאל אותי: האם אני הגבר הראשון?
אז מה יכולתי כבר לומר לומר לו לטיפשון:

אחרון אחרון חביב שלי...

מילים: יורם טהרלב