בלדה על יצחק שדה

לפני שנים רבות עלה מרוסיה איש
צעיר, בריא ומגודל.
ייבש ביצות חצב במחצבה עבד בכביש
היה חבר בגדוד העבודה.

חבר בגדוד העבודה
והוא היה לאגדה.

היה הוא ספורטאי, חזק, אמיץ, שרירי,
כשהרים פטיש יצא עשן.
אהב סלעים, אהב פרחים וגם אהב שירים,
אהב אישה ועוד אישה ועוד אישה.

חבר בגדוד העבודה
והוא היה לאגדה.

כשאחזה האש בעמק בהרים,
הלך האיש להגנה.
מיהר מייד לכל מקום שבו יורים,
הלך מסכנה אל סכנה.

חבר בגדוד העבודה
והוא היה לאגדה.

לאור היום ובמחשך ובין צורים,
מן המדבר ועד הים.
ואחריו הלכו בחורים צעירים,
שקראו לו הזקן כי הוא היה...

חבר בגדוד העבודה
והוא היה לאגדה.

הוא אמר להם אחרי אחרי,
והם הלכו רבים רבים.
והם ישבו בלילה מסביב למדורה,
אשר הייתה לאש האוהבים.

חבר בגדוד העבודה
והוא היה לאגדה.

רכבו על ג'יפ קליל שדהר בסערה,
שועט בדרך עוג'ה אל ח'פיר.
אחריו ממהרים הטנק עם בחוריו,
וכבר זקנו עולה ומאפיר.

חבר בגדוד העבודה
והוא היה לאגדה.

הלך הוא והזקין בדרכים העשנות,
הלך הוא אל ביתו ליד הים.
הניח את חרבו בשקט בין הזכרונות,
אבל בזמר חי הוא לעולם.

חבר בגדוד העבודה
והוא היה לאגדה.

מילים: חיים גורי