ענת

ישנן שכונות, ישנן שכונות
עם בנינים רבי קומות,
עצי הנוי עומדים בצד
ומוניות חולפות בלאט,
אך לנו בשכונה יש בת
ענת!

ענת, ענת, ענת!
בשוק יפיך יגד,
רוכלים גרונם נצרד
ענת, ענת, ענת!
אם רק צלך, אם רק צלך
בכביש עובר,
אז פטישי הסנדלרים
הולמים יותר מהר!
ענת!

כאן בשכונה, כאן בשכונה
נשען צריפון על גב מלונה
כדי לראות אותך בלבד
ומחלון בבית מט
הנערים שולחים מבט,
ענת!

ענת, ענת, ענת!
הלב בשמך יוצת
קבצן שולח יד
ענת, ענת, ענת!
ובעברך ובעברך בקבקבים
גואה האש בפרימוסים של כל השרברבים!
ענת!

יש נערות, יש נערות
ללא ספק יותר יפות,
אבל כמוך יש רק אחת,
לבה של השכונה זו את,
ענת!

ענת, ענת, ענת!
משכינו ונפת
על ליל שירד
חנך עולה, ענת
והלוכך סרוקת תלתל נושמת אהבה,
אזי אלייך נשברות שמשות הראוה!
ענת!

ישנן שכונות, ישנן שכונות
יותר שקטות, יותר יפות,
אך אנו לא נחליף בעד
כל הון ולו לרגע קט,
כי השכונה זו את, זו את,
כי השכונה זו את, זו את,
ענת!

ענת, ענת, ענת!
חצות, ירח שט
וקול מול תריס מורד,
ענת, ענת, ענת!
שכונה לילית, לילות שכונה
ואהבה
ורק חתולים בוכים
והם יודעים על מה
ענת!

מילים: יחיאל מוהר