רק לא סייר

קל יותר לעצור את הרוח
או בשבי לקחת ענן,
אך בתי, אם רוצה את לנוח
עם סייר אל יהי לך עניין,
ואם זה בגברעם, נירים או יקנעם
הוא לבבות שובר ממש בקבלנות,
בנות הוא מחבב, עוגב ומתלהב
אבל אוהב - אוהב הוא סיירות.

כי סיירות - היא בדמו
אפשר לומר ממש כמו...
כמו שגעון!
כמו שגעון - ממש כמו שכרון!
ואם הוא לן הלילה פה
אז כבר מחר קצה שפמו
נראה לבטח בהרי גליל עליון.

נערה מהראל ושמה לילי,
לצודו ברשתו התערבה,
הוא אמר לה: טוב, טוב, את חכי לי,
רק אקפוץ לסייר ערבה,
מאז היא מחכה יומיים ושנה
ושום סימן, לא מכתבים ולא פרחים,
אז נאנחה הבת: זה טבע של נווד,
כי הוא אוהב - אוהב אבק דרכים.

כי סיירות...

מספרים, במושב מנחמיה
הוא בילה שני לילות בנעימים,
אך הבת זאת סיפרה לאביה,
אז תפסו האבות קלשונים,
ורצו אחריו, עם החופה, עם רב
אבל סייר הרי תמיד הינו סייר,
חמק בין השורות ולא הותיר עקבות
מלבד ניגון בפי בנות הכפר.

כי סיירות...

אבל סוף כל גנב התלייתה,
סיירנו נפל בידה
של אחת תקיפה מכפר-אתא,
הוי מסכן - לא, לא, היא מסכנה!
באלף סיוריו נגררת אחריו
אשתו הסיירית, ובנו הסיירון,
באוהל סיירים, עם שניים פרימוסים
והתינוק - כבר שר את הפזמון.

כי סיירות...

מילים: יחיאל מוהר