שיר שומרות

יוצאות אנו לתוך הליל
שועל בחושך מיילל,
אבל שומרת ישראל
אינה נבהלת בנקל!

יוצאות אנו כאיש אחד
הקרדח לא נע ביד
לאורך הגדר נצעד -
עצור! ולא, נירה מיד!

אולי זה תן, או עץ, אולי פרדה היא שברחה?
אולי נרוץ ונצלצל בפעמון?
אולי השיך עם שני בניו זוחלים בחשיכה?
ואחריהם לשלול שלל בא ההמון?
"מין הדא שם? מי שם זוחל לאורך הקירות?"
"אני רואה, נדמה לי שתי דמויות שחורות..."
"אנו יורות!"
"היי, חברות!"
"זה שמוליק רוט!"

מעל כוכב ועוד כוכב
כולם כדינרי זהב
והירדן מוליך מימיו
והירח מעליו...

הוי, ריח התלמים העז!
הוי, אדמתי, גלי לי רז!
מדוע שיבולי הפז
את נשמתי כובשות מאז?...

הלכנו בשדות שלכנרת מובילים
ובשבילים ליקטנו זר כלניות
והנה זלמן על גבי עגלת החצילים
והשקיעה הייתה יפה מאוד מאוד
והוא מניף השוט ושר: הוי, דיו סוסתי,
הוי, הכנרת, את לעד תהיי ביתי
עד יום מותי
כנרתי
שלי שלי!

יש האומרים שהאישה
היא דמות חיוורת, חלשה
אך שימו לב, בבקשה
זה יתרון ולא חולשה.

כי לאישה הרבה צדדים:
תאחז רובה (אתם עדים)
גם תשתלט על זוג פרדים
וגם יולדת ילדים...

אותי רצו לשלוח למטבח לרחוץ סירים
אמרתי: הבו לי טוריה ואחפור -
אותי שלחו אל המחסן לתפור שם כפתורים
אמרתי: הבו לי הנשק ואשמור
אותי שלחו ללמוד בסמינר הקיבוצים
אמרתי: חבר'ה, גם אנחנו חלוצים
תנו זוג סוסים!
תנו לנשים
חיים קשים!

מילים: חיים חפר