תפוס את זה

חולם על מעשים שלא העזתי לעלות בדעתי
ופתאום זה נורמלי שאני לא בריא נפשי
ואת מה שרואים מבחוץ אנ'לא מרגיש בפנים
אולי זאת הצגה ואני זה כל השחקנים
אני גם אור הזרקורים,
מתחיל לסבך עניינים וליפול לתוך כורים
ובהם אני מצליח בסוף למצוא את הפירצה
לקפוץ לנקודת האור בלי לחשוב על נחיתה
וכשאתה הכבשה השחורה של המשחק
אתה פשוט נמס כמו פלסטיק שנשרף לי בפנים
צלקות על איברים, נתלשו העמודים,
נשארו ספרים ריקים, חסרי תועלת
תלויים בתקוה של למות בעד ארצו כי זאת המולדת
כעס, עצב, עצבים משתוללים בי
נמאס מהרוחות שאתם מחוללים בי
כעס, עצב, עצבים משתוללים בי
נמאס מהרוחות!

תפוס את זה בזמן כי לא נשאר עוד הרבה
אל תשב בשקט פתח על כולם ת'פה
אל תתן לזה להתקרב לחום הפנימי
זאת תחרות רכושנית אחד אויב של השני

לא חשבתי שאפרוץ גבולות, אפרוץ שכרים
ואת עצמי בסוף אני אגשים
וכשאציב לי מטרה אני באמת אבצע
כשבדמיון של כולם יש תמונה שלי תובע
לא שואל שאלות, לא חי באשליות
תיגע בלהבה ואז תסיק ת'מסקנות
מוכרים לי בררה ומרוויחים עלי הון
שורפים אותי קליל כמו נייר עיתון
ואיך אפשר להתמודד עם מחשבותי
שאלוהים ואשמדי בצדדים שבכתפי
כל אחד על צד אחר, מי פחות ומי יותר
בסוף אצית את הכתפיים ושם זה יגמר
כשאתה שונה מהם ויש ת'פחד להיחתך
קח עוד צעד אחורה סובב ת'גב ואז תלך

תפוס את זה בזמן כי לא נשאר עוד הרבה...

מילים: חן אלביליה, לחן: ערן גורדון