נודדת

אני כבר לא נלחמת ת'מלחמות שלי בך
אולי אני אחרת, אולי מצאתי מנוחה
והסתיו שכבר הגיע, מעיר בי נדודים
אל אותם המחוזות של פעם, אל תמימות של נעורים

אני כבר לא זוכרת מתי קיבלתי זר ממך
אולי אני מוחקת כל זיכרון שלי איתך
והסתיו כל כך מרגיע, מצית געגועים
מחזיר לי אל החיך ת'טעם, נשיקה של אוהבים.

סופה גדולה מאיימת
ואני ציפור נודדת במעופה
חשבתי שיהיה אחרת
אני רוצה לעוף מכאן בחזרה
ציפור נודדת, סופה גדולה
אני רוצה לעוף מכאן בחזרה.

אל תמכור שלווה נואשת בתוך סופת ברקים
לא רוצה עוד קרקע יציבה, רוצה לעננים
הארמון שבנית בחום, הפך טירת רפאים
אני נוסקת ממגדל השן, ממריאה אל השחקים.

סופה גדולה מאיימת…

מילים: אבי שטיינר, לחן: תומר גיל אור