עדים במדים

בית עלמין, מסלול גבורה ומרי,
עיירה נבלעת בבורות הירי,
יער עבות, עצים דוממים
המה - הם העדים האילמים
דרגשים מעץ ואלפי נעליים,
הר אפר ענק שזועק לשמיים
תא גזים, משרפה, טלית מחוררת
ושער מאיים: העבודה משחררת...

נחל דמי אחינו כמים נשפך
מסביב הס, ירוק, יפה כל כך
בלי שם, רק מספר על היד כדי לזכור
שישה מליון - אובדן אין ספור
ואנחנו חושפים פנים ושמות,
השפה רועדת, העיניים דומעות
ויוצאים מחוזקים ובלב נחמה
אנחנו העדים, התקומה, הנקמה!

ישראל וחנה, אשר ורות
בזכות שכמותם זכינו לחירות.
נמשיך לספר סיפורו של כל עד
ונבטיח, כי נרו לא יכבה לעולם ועד.
אנחנו נושאי הלפידים -
עדים במדים

התקוממות ומרד, פיצוץ ובריחה
ושורת ילדים מובלת בביטחה.
צורר שלא ידע מהו כבוד האדם,
יהודים מושפלים, שלא אבדה רוחם.
המה לימדונו דבקות ומסירות
ערכי החינוך, האחווה והרעות
שימעו נא היטב, נושאי הטלאי
קול שירה ברמה: עם ישראל חי!

ישראל וחנה, אשר ורות...

מילים: נאוה רון, לחן: דניאל קורן