בוא לים

שוב השמש השורפת
את כולנו משזפת
שוב השמש הבוערת
את המים מסנוורת
מסנוורת את המים
את כולנו משחימה היא
אך כשהיא דומם שוקעת
היא יפה היא משגעת -
כן!

בוא אלינו, אלינו, אלינו לים
אל הים המלהיב הפרוע
אל השמש הזאת
לרוחות העזות
כי הים לכולנו פתוח.

איזו רוח מטורפת
על פנינו שוב צולפת
נחשולים היא מערמת
ומכה ומנהמת
איזו רוח מטורללת
את כולנו מטלטלת
נעמוד בפה פתוח
טוב לגמוע את הרוח - כן!

בוא אלינו...

בוא אל הסיפון, ויחד
נתבונן במעוף השחף
נתנדנד יחדיו בקצב
מול גלים רוחות וקצף.
עד מתי תוסיף לשבת
על החול ועל הזפת?
כי לשבת כך בדוחק
ז'לא בשביל אחד כמוך -
לא!

בוא אלינו...

מילים: דן אלמגור