בלדה לבן

יצאת לקרב המתח גבר
חשבת שכל זה כבר נגמר
אך לא ידעת את הסוף המר
שאתה לא תזכה למחר

אמא יושבת בבית בוכה
ושוב דואבת על האובדן
לא מעכלת ולא יכולה
לחשוב שאתה לא איתה

איך שאמרו אתה לא תשוב
חיי נהרסו ליבי כאוב
עכשיו נשארה מזכרת קטנה
מבן שהיה כל כך אהוב

מביט אני אל השמים
ושוב הדמעות חונקות את גרוני
פורש אני את הידיים
בכדי לשאת תפילה לבני

איך שאמרו...

מילים: ניר נהרי, לחן: ניר נהרי