הזקנקן

זה שנה אשרת בפלוגת צנחנים,
גם זכיתי לאש כמקלחת.
אך לכל ידידי יש עטרת זקנים,
וזקני? הוא יחף כקרחת.

בשדה יגיח קוץ וברקן,
סנטרי אינו מצמיח גם זקנקן.

חברי מקנאים בי בבוא הסידרה:
"את מימי הגילוח חסכת!"
אך מתי כבר תלחש לי בסוד נערה:
- "הי דוקר! למה לא התגלחת?"

בשדה יגיח קוץ וברקן,

הבנות צוחקות לי: "הו, גבר ‟ או לא?
התלכלכת מתחת לחדק!"
מה אעשה לסנטרי ולא עשיתי לו?
שיפטו נא בינינו בצדק!

בשדה יגיח קוץ וברקן,

כבר ניסיתי הכל, גם גיזום וחנקן,
אך זקני, תפארתי מתבושש כה.
מה יועיל, אם אומרים: "אל תביט בזקנקן,
אלא רק במה שיש בו?"

בשדה יגיח קוץ וברקן,

מי יתנני זקנו של חוזה המדינה -
כה סבוך וארוך ושחור הוא!
כי רק הזורעים סנטרם ברינה,
בדמעה את זקנם יקצורו.

בשדה יגיח קוץ וברקן,

אך סוף סוף נמצאה נערת דמיוני
וברטט נשקנו שפתיים
- אללי! ‟ מה קרה? ‟ סנטרה דוקרני,
זקנקנה משלי רב כפליים!

בשדה יגיח קוץ וברקן,

מילים: דן אלמגור