הסמלת

היתה לי סמלת כל תג וכל תו
סמלת הגדוד ושמה שולה
חולצה מעומלנת אך לב של זהב
המדים המדים לא יכלו לה
תלתל מתפרע אך כובע שמוט
וג'ינג'ים על אף מלוא החופן
היה לה היה לה מין אופן פיקוד
לא יכולת סרב בשום אופן

כן היא היתה סמלת
גם יופי וגם עוז
אוי לאותה איוולת
לחשוב שכל סמלת
קשה כמו אגוז

עת היא צחקה לך לכל הרוחות
אז הלכת יא שיח' וחיפשת
בלילות עת רקמת סביבה חלומות
לנשקה אז בחום לא העזת
מאז שזאת שולה קבלה לה שחרור
הגדוד קצת חלה קצת צולע
ספרו בשמחה שעוד אין לה בחור
וכל איש מפנטז מי יודע

כן היא היתה סמלת...

מי הוא הנבחר מי ידע אל נכון
מי יצליח לצוד זה הקסם
מאז שזאת שולה חזרה לתמרון
התרחץ כל הגדוד במי בושם
רקד כל הגדוד אך לשווא ולשווא
חזרה עלי אצבע טבעת
מאז שוב את שולה בצוותא נאהב
היא סמלת הגדוד הנודעת

כן היא היתה סמלת...

מילים: יחיאל מוהר