פלישתים עליך שמשון

אבי היה מנוח,
תמיד חיפש מה נוח,
עשה רק מה שנוח, ולא ניסה להתאמץ.
אמי הטובה,
לא קיבלה אהבה,
ושנים נשארה עקרה כמו בול עץ.

עד שפעם באמצע החודש,
ביקר אצלה רוח הקודש,
ואת רוחה השיב הוא לתחייה.
ורק אמר לה ליידי,
יותר אל תפחדי,
כעת חיה תלדי, והיא ילדה חיה.

פלישתים עליך שמשון,
פלישיתים עליך שמשון שמשון,
פלישתים עליך שמשון.

יין לא שתיתי,
תספורת לא עשיתי,
בנות כלל לא ראיתי
עם כך נגזר עלי לחיות.

מחוסר עיסוק,
ומחוסר סיפוק,
מצאתי תחביב,
להרוג אריות

עד שפעם באמצע הלילה,
פגשתי אותה דליילה,
אמרה לי מתלטפת כמו טלה!

תפסיק להיות בסדר,
תגמור כבר עם הנדר,
תבוא אלי לחדר,
ושם תהיה אריה.

פלישתים עליך שמשון,
פלישתים עליך שמשון שמשון,
פלישתים עליך שמשון.

יין שם לגמתי,
בחורה טעמתי,
אולם עוד לא הסכמתי,
את התספורת לקצץ.

כי מי בי אני?
כל כוחי בתוכי,
טמון בשיער הקשה כמו בול עץ.
ומאז כמו אבי המנוח,
עושה לי אני מה שנוח,
כי העולם הוא רע ומלוכלך

יושב לי עם גיטרה,
אוכל צנונית ובררה,
אם בת זוגי קצת הרה,
זה בטח ממלאך.

פלישתים עליך שמשון,
פלישיתים עליך שמשון שמשון,
פלישתים עליך שמשון.

מילים: יורם טהרלב