קום לך אל נינוה

הלך לו יונה עם תרמיל על השכם,
הלך לו יונה עם כד מים ולחם,
הלך לו עליז כדרכו במשעול,
לפתע שמע מעליו את הקול:

קום לך אל נינוה, אל נינוה העיר הגדולה,
קום לך אל נינוה, יונה!
קום לך אל נינוה, אל נינוה העיר הגדולה,
קום והנבא, יונה!

ברח אז יונה, את הצעד החיש הוא,
ירד בספינה ההולכת תרשישה,
אך פתע נגעש גם הים הכחול
ומן הסופה אז הבקיע הקול:

קום לך אל נינוה...

שלושה ספנים אדירי כתפיים
כמו אבן זרקו את יונה אל המים,
ושמה בלעהו הדג הגדול,
אך גם בקרבו עוד שמע את הקול:

קום לך אל נינוה...

היתה סערה איזה יום או יומיים
לפתע הדג חש בבני המעיים,
ואז הוא הקיא את יונה על החול
ושוב מעליו הוא שמע את הקול:

קום לך אל נינוה....

הלך אז יונה אל נינוה והודיע:
העיר תחרב! אבל זה לא השפיע
ואז הוא אמר: די, אינני נביא,
זה לא בשבילי, לא, זה לא בשבילי!

קום לך אל נינוה...

מילים: יורם טהרלב