אודות לודוויג ואן בטהובן

לודוויג ואן בטהובן (בגרמנית Ludwig van Beethoven‏; 16 בדצמבר 1770 - 26 במרץ‏ 1827) היה מלחין ופסנתרן גרמני. נחשב לאחד מגדולי המלחינים במוזיקה הקלאסית והיה דמות בולטת בתקופה החולפת בין התקופה הקלאסית והתקופה הרומנטית. שמו וגאוניותו עוררו השראה בדורות של מוזיקאים וקהל והוא נחשב לאחד משלושת ה-B - שלושת המלחינים הגדולים בהיסטוריה לדעת רבים. בשנות העשרים המאוחרות לחייו החל לאבד את שמיעתו, באובדן שיכול היה לפגוע קשות בתפקודם של אנשים בני תקופתו ונחשב גם למביש בזמנו. אולם, בטהובן המשיך להפיק יצירות מופת אפילו לאחר שחירשותו נעשתה מוחלטת. באופן יוצא דופן בין בני זמנו, עבד כמלחין עצמאי, אירגן קונצרטים ונתמך בידי כמה פטרונים בעלי הון. אורח חיים זה, שהיה אפשרי בזכות מוניטין יוצא דופן, איפשר לו להסתיר את לקותו מסובביו. מרבית בני תקופתו גילו שהוא חירש רק מקריאת הווידוי שבצוואתו. בין יצירותיו המפורסמות ביותר נמנות הסימפוניות השלישית (הרואית- Eroica), החמישית (הגורל), השישית (הפסטורלית- Pastoral) והתשיעית, (המקהלתית- Choral, שמכילה את אודה לשמחה- An die Freude) ונכתבה כשכבר היה חרש לחלוטין. כמו כן, מיסה סולמניס, הקונצ'רטו לפסנתר מס. 5 (קיסר- Emperor), הקונצ'רטו לכינור, רביעיית המיתרים הפוגה הגדולה המהפכנית, הסונאטות לפסנתר הפאתטית (Pathétique), אור הירח (Moonlight), סונאטת ולדשטיין (Waldstein), אפאסיונטה (Appassionata), סונאטת האמרקלאוויר (Hammerklavier) וכן היצירה לאליזה (Für Elise).
לודוויג ואן בטהובן

שירים