טיילתי ברחובות

היא היתה ונעלמה
נותרה רק הדממה
הכאב אינו עובר
חודר בנשמה

איני יודע כלל מה מצאתי בה
כנראה שאהבה היא המשחק שלה
איני יודע כלל מה מצאתי בה
כנראה שאהבה היא המשחק שלה

בלילות בכיתי
טיילתי ברחובות
אנשים שאלתי על הילדה הזאת
אותה חיפשתי כמו משוגע
נכנסה היא אל הלב ואותו שברה

היא רקדה השתוללה שם ברחבה
ובלב שלי פתאום הוצתה הלהבה
עם חיוך וקריצה אל הלב חדרה
ואני כמו עיוור נתפסתי ברשתה

עם חיוך וקריצה אל הלב חדרה
ואני כמו עיוור נתפסתי ברשתה
ומאז הלב ידע שהוא שבוי שלה

בלילות בכיתי...

מילים: ליאור נרקיס, לחן: לא ידוע