שובה שובה

בחלון ניצב לילי.
אדמוני וחכלילי.
מר לי. צר לי. הו אלי.
איך אישן הליל?

נערי היה שלי.
לו הייתי, כול כולי.
והלילה, רק צילי,
בדממה צולל.

שובה, שובה, שובה,
שוב דודי צח ואדום,
שובה, שובה עופר איילים.
שובה, שובה, שובה,
שוב דודי צח ואדום,
שוב עם לילותינו הגדולים.

עוד מעט בגן יפרח,
כתם פרח הלילך.
שוב את החלון אפקח,
אל פרחי גני.

אז מן החוצות אברח.
ובדרכך אפרח.
הן למבטך הרך,
אסירה אני.

שובה, שובה, שובה...

מילים: דודו ברק, לחן: אפי נצר