כל מה שאומרים

כל מה שאומרים הופך לי לכדור אבק לנגד זוג עיניי המשתאות
כל מה שעניתי לעצמי בחיי הופך בחזרה לשאלות
גם הפילוסופיות הגדולות נוטות להתכופף עם רוח פסיכולוגיית האלפיים
וגם אני שמטיפה שלהיות טבעי זה כיף – מורטת שערות מהרגליים

ניצחונות קטנים אני עורמת למגדל שמתחתיו שוכב יסוד רעוע
ניסיונות גדולים קוראים לי אל המעגל, אני עוד מסתובבת בריבוע
גם רגעי האושר הגדולים נוטים להיעלם בהרגלים קטנים מדי מפעם
וגם כשהקיבה לא יכולה יותר להתמודד, הפה עוד לא שבע מהטעם

ואולי אין דבר אחר לדעת
ואולי מרוב שמדברים אני כבר לא שומעת

כן, אני רוצה לגדול הכי רחוק שיש ולפעמים נדמה שזה מצליח
גיצים קטנים של הצלחה שמתלקחים כמו אש, ובראשי כבר יש עתיד מבטיח
כל האמונות אז מתדפקות על סף דלתי ומבקשות להיחשב גורם משפיע
בחשיבות עצמית מופרזת ואנרגיה מבוזבזת מקזזת עד להגיון מכריע

ואולי אין דבר אחר לדעת
ואולי מרוב שמדברים אני כבר לא שומעת

מילים: לימור בלס, לחן: לימור בלס