דיאלוג

האם שומעת את אותי בין ענני הסתיו?
האם תראי שוב את דמותי בין עשבים וגן?
האם שתלת פרחי בדידות ליד אבני קברי?
האם הטעם של למות קורא אלייך חזרי?

האם שומעת את את שמי נלחש בין השדות
זורם על רוח חמימה, לוטף פנים יפות?
האם צמחו הנרקיסים על פני החול אמרי?
האם אספת את הפרחים לשים לי על קברי?

היכן נמצאת את כשאני ישן?
לאן תלך אהבתי?

האם יודעת את אולי היכן שלא תהיי
בחיפושיי אחרי יופייך בחופש הפראי
מצאתי את המרחבים, את רוח השדות
נתקה נפשי מתוך גופי ואת טמנת אותו?

האם בכית עליי ילדה? איני יכול לראות
כי את רחוקה – אני מת בשדות
ואם אראה אותך פתאום, האם תראי אותי?
האם אספת מתוך קברי את טעם לשוני?

היכן נמצאת את כשאני ישן?
לאן תלך אהבתי?

בחיפושיך אחריי במרחבי הזמן
נמצאת אני כאן לידך – כן באתי עד לכאן.
והפרחים ליד קברי פורחים הם בלבן
ואבניו קרות כל כך, אז אל תשאל לאן.

כי כאן
אני איתך.

מילים: מאור כהן מעוז, לחן: מאור כהן מעוז