מתוך האפלה

כשעננים כיסו שמיים וקרסו פסגות הרים,
כשנהרות יבשו ממים וניתקו מן הימים,
נשאתי תפילתי אל המרומים.

כשכבתה בי אש הדרך וסגרו סביבי חומות,
כשאויבי המעיטו ערך והטמינו מלכודות,
ליבי קרא בקצב פעימות.

אלוהי, ממוחוזות ליבי אל-על אשא תפילה,
בלילותי, יד אלוהים עוטפת אור מתוך האפלה,
כשמעלי, השמיים בוערים בלהבה.

כשגעש הים בזעם ודעכו קולות חיים,
וכשדפק הלב כמו רעם ונופצו שוברי גלים,
בך מצאתי מסתור, בך לעולמים.

כשמלחמה עמדה בפתח ורעדה האדמה,
כשללבות קרים כקרח ניסו לכבוש ת'אהבה,
מחום הלב ואש הקרב נשמע קולך.

אלוהי, ממוחוזות ליבי אל-על אשא תפילה...

וזאת ידעתי כי חפצת בי, לא יריע אויבי עלי,
ואני בתומי, תמכת בי ותציבני לפניך לעולם,
תחת כנפיך אלוהיי אמצא מסתור, אמצא מסתור!

אלוהי, ממוחוזות ליבי אל-על אשא תפילה...

מילים: מאור פיניה, לחן: מאור פיניה