פלישתיות

מה יגידו בגת על אהבתנו
שהתחילה כגדולה מכולן
שכבשה בסערה את מחשבותינו
מאיבן עד בלותן?

מה יגידו בגת על שתיקתנו
שעמדה שנים (ואיזה שנים!)
מול חוקי הטבע: שגברה שקברה
תחתיה עצים ואבנים?

מה יגידו בגת על זמננו
שתם. שכבה.שחשך. שדמם. שאבד
שלא השאיר עקבות לא של אדם ולא של חיה
ולא של עב"ם?

מה יגידו בגת על שנֵינו
שהיינו אחד כמו אלוהים (ולא כל אלוהים!)
שהיינו עצמֵנו רק זה בזו; שגמרנו בחוץ
ורחוק וקר (כמו כוכבים?)

מה יגידו בגת על בנינו
שלא נולדו על רוחנו שלא קמה
(ולא נפלה?) על דברנו
שלא נעשה ולא נשמע; על שירנו?

מה יגידו בגת על שירנו
שנפל על חרבו באמצע השממה
(הנה כאן) שלא השאיר עקבות
לא של אדם ולא של חיה?

משוגע או מה?

מילים: עידן סובול, לחן: עיתאי סובול