אודות מאיה
בני המאיה הם קבוצות הקרובות זו לזו בלשונן ובתרבותן, שישבו במשך למעלה מ-3,000 שנה באזורים נרחבים במרכז אמריקה. בני המאיה התפרשו בעבר על פני שטח של כ־400,000 קילומטרים רבועים בגבולות מקסיקו, אל סלוודור, בליז, הונדורס וגואטמלה של ימינו, ויצרו את אחת התרבויות המפותחות ביותר באמריקה בתקופה הטרום קולומביאנית, שקדמה לבואם של האירופאים במאה ה־16. תרבות המאיה הגיעה לשיאה בין המאה ה-3 למאה ה-9 לספירה, אז החלה דעיכתה. בשיאם מנו בני המאיה כ-14,000,000 תושבים.
העדויות העיקריות מהן שואבים את הידיעות על העושר הרב של תרבות המאיה העתיקה הם שרידים שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות מקדשים, קברים, פסלים, תבליטים, ציורי קיר, כדים ותכשיטים. כתב התמונות (הירוגליף) הייחודי של בני המאיה טרם פוענח בשלמותו. לצד תרבותם העשירה, התבלטו בני המאיה בפיתוח ידע רב בתחום האסטרונומיה והמתמטיקה.
