גברת מגונדרת

שמש בוקר באה בחלון
והיא מתעוררת עם חיוך חלום
את פניה מלטפת קרן אור

תלתלים שחורים בשערה
שמלה מקושטת לגופה לבשה
צעיפים של משי לראשה קשרה

כך היא מתגנדרת כל היממה
פעם עם הכובע פעם עם שמלה
בת שלוש וחצי כמו אשה גדולה
וכל כך שבא לי לחבק אותה.

כבר הגיעה השעה לישון
הבגדים חוזרים בסדר לארון
ואם אין פיג'מה יש קומבניזון

היא שוכבת לה עם הבובה
ולפני שהיא נרדמת במיטה
אז היא קמה להחליף לה עוד שמלה

כך היא מתגנדרת כל היממה...

מילים: מיקי גבריאלוב, לחן: עממי טורקי