אתה עדיין

קורה לי שפתאום אני נזכרת,
איך בנגיה כל כך אחרת,
אתה לחשת בכתפי,
ילדה שלי כמה יפתי.

היו מילים של תום וגם של כחש
אך לעולם איני שוכחת,
אותו הלחש בכתף,
אותה צביטה - קלה בלב.

גני לבלב בשמש הזוהרת,
אהבתך המאוחר,
ברסיסים של אור וטל,
פרחי - גננו השקתה.

מהפרחים שלי בבוא הערב,
נשרו כמה עלי כותרת,
אך גם אתה, אם לא תכעס,
כבר לא מה שהיה אז...

בחלומות שלי אתה עדיין,
ובגביעים צלול היין,
וגם תמיד אותה ילדה
שאחז אחזת בידה.

ולפעמים קורה בין אור לחושך
שגם הלב רוצה קצת אושר,
ומבקש בקול עייף
בוא ותגע לי בכתף.

מילים: נתן יונתן, לחן: מיכאל בן דב