הבלדה על בטי וג'נגו

ראה אותה מתחת לגשר וליבו פירפר.
קלטה אותו מביט בה וידעה: צריך לפעול מהר.
יפות היו עיניה, הוא חשב, והאיפור כבד.
עיניו היו מבוישות ומבטו בודד.

אז מה לעזאזל אני עושה? אז מה אני אומר?
קרבי אליו, עוד רגע הוא הולך, אסור שנאחר!
התחיל לצעוד במרץ, התבלבל והתחרט.
משהו נולד בתוך ליבה; משהו בה מת.

ברגע שכזה גלי ענק שוטפים שדות,
גשרים קורסים, בתים נופלים, ערים אובדות,
והוא נשא רגליו אל החושך, לא השאיר סימן,
והיא מכרה שוב את גופה בכסף מזומן.

בטי וג'נגו, בטי וג'נגו.

מילים: אסף קרן, לחן: אסף קרן