תזמורת האימה הגדולה

בלילה, כשהכל שקט, וריק לו באוזניים
אדם יושב בחדר מסוגר מכל צדדיו
פתאום נוכח לראות שהקולות הכי שקטים הפכו בינתיים
לרעשים כבדים, והם כמו מאיימים עליו

נשימתו נשמעת לו כמו רוח מנשבת
כמו הסופה הנוראה בחורף שחלף
ותקתוקי שעון נשכח, עולים מתוך השקט,
הם צעדים של גבר שהולך בעקבותיו

כך פתאום הכל נשמע לו
כמו תזמורת האימה הגדולה,
והוא אבוד בתוך קולה.

מילים: אסף קרן, לחן: אסף קרן