הילה

נִפְגַּשְׁנוּ בִרְבֹות הַיָּמִים
יָדַעְנוּ זֶה אוֹת מִשָּׁמַיִם
שְׁעַת רָצוֹן, חִיּוּךְ מַלְאָכִי
נִיצוֹצוֹת מַלְהִיבֵי שְׂפָתַיִם

לְאוֹר הַדְּרָכִים שֶׁשָּׂבַעְנוּ
שֶׁנָּטְעוּ בְּחַיֵּינוּ אֶת פְּרִי הַשָּׁנִים
נֶעֱתַר לָנוּ קֶסֶם הָרֶגַע
שֶׁאוֹתָנוּ חוֹבֵק מִבִּפְנִים

אַתְּ וַאֲנִי, חֶדְוַת הַגַּלִּים
צִפּוֹרֵי-שִׁיר, אוֹתִיּוֹת וּמִלִּים
לַהַט הַזֶּמֶר, אַחֲוַת הַצְּלִילִים
הִלָּה שֶׁל אַיֶּלֶת אֲהָבִים.

מילים: אביבה גולן, לחן: מוטי ארוטי