בלדה פשוטה

רציתי לשיר לך בלדה פשוטה
שתדעי לעולם שאת מלכת הכיתה
גם כשאת מחייכת את נראית עצובה
כי יש לך יופי עמוק של ילדה אבודה

כשרצנו בגשם בלי מטרייה
התמלאתי בבוץ ואת כל כך רטובה
אמרת לי תיגע ואז הפכת אדומה
על הברכיים בדשא עושים אהבה

אז תביעי משאלה
ולא אכפת שבגללה
ימות עוד כוכב בשמיים
אני ביקשתי את שלי
שרק איתך אני עצמי
הכרת אותי ובשבילי
את כמו כנפיים

אף פעם לא הבנתי מה השמיים חושבים
בין שמש לערב כשהם הופכים אדומים
אבל תמיד ניחשתי הם כמוך מבינים
גם בהם חוכמת עצב רצופת עננים

ועכשיו עת גדלנו והכל בניינים
איפה שפעם היה דשא יש רצפת אבנים
אז תעמידי לנו מים למרק עשבים
שנשכח מהכמה נחזור להיות ילדים

אז תביעי משאלה
ולא אכפת שבגללה
ימות עוד כוכב בשמיים
אני ביקשתי את שלי
שרק איתך אני עצמי
הכרת אותי ובשבילי
את כמו כנפיים

רציתי פשוט
והסתבכו קצת מילים
לא עשיתי דווקא זה ככה אני
אני יודע שתביני את פשרי משפטי
אנחנו שתי טיפות מים ובכל זאת שונים.

מילים: מויאל אתגר, לחן: אסף צרויה