אודות מונסון
מוֹנסוּן הוא מונח במטאורולוגיה המתייחס לרוב לזרימות אוויר עונתיות קבועות המתהוות באזור הודו ודרום אסיה עקב הפרשים תרמאליים (הפרשי-טמפרטורות קבועים) בין הים ליבשה. ניתן להתייחס גם למונסונים במקומות אחרים בעולם, שכן ההגדרה ההידרולוגית למונסון הוא ירידת ממטרים בעונה קבועה ומסוימת.
המונסון יכול להיווצר הן בעונה היבשה והן בעונה הגשומה. במהלך עונת הקיץ מעל הגוש היבשתי, הנוטה להתחמם במהירות, מתהווה מסת אוויר חמה ביחס לאוויר האוקיאני הקריר יחסית, ולכן מתהווה זרימת אוויר מן הים אל היבשה. לרוב זרימה זו נושאת בחובה לחות רבה, אשר עם עלייתה לרום מתעבה וניתכת אל הארץ כגשמי מונסון.
המונסון הקיצי מלווה בהתהוות של שקע תרמלי.
תופעה הפוכה מתרחשת בעונת החורף, אז מתהווה זרימה יבשה קרה ודלה בלחות, שלרוב מלווה בהתהוות רמה תרמאלית.
המונח מונסון היה בשמוש לראשונה באנגלית בראג' הבריטי, (כיום הודו, בנגלדש ופקיסטן) ומדינות שכנות כדי לתאר את הרוחות העונתיות מפרץ בנגל והים הערבי שבדרום-מזרח הגורמות לממטרים כבדים באזור. בהידרולוגיה מתייחסים לכל מצב שבו אזור מקבל את מרבית הגשמים שלו בעונה מסוימת כאל גשם מונסוני.
ישראל מושפעת בעונת הקיץ משלוחה של מערכת המונסון ההודית, היוצאת למפרץ הפרסי (ומכאן שמו האפיק הפרסי) ומשם ללבנט הציקלוגנטי.
