מסע ומתן

שותה עוד כוס קפה
ואל מולי כך את יושבת
ואיך זה מבפנים עולה
מוכרח לדעת מה את חושבת
ואיך זה בלילות הרבה
נופלים לריק שמן הפחד
ואיך זה כל כך מפתה
לשים ת'קץ אל מה שיחד

כי לפעמים במסע ומתן
מורידים אותנו נמוך
וזה קורה ביני ובינה
והנשמה קוראת רק לצאת ולעוף
כשבינינו משהו נקרע

הבוקר מתגלה
ואיך בגוף את מתרחקת
וכמה שבפנים כואב
ומה רוצה זה רק ללכת
וזה הזמן שלא מרפה
וזו האש אשר דועכת
וזה הזמן שמרפא
בין אם נשאר בין אם ללכת

כי לפעמים במסע ומתן...

מילים: מוש בן ארי, לחן: מוש בן ארי