כל רגע בלעדיו

היא ידעה שהוא כבר לא יחזור ,
והכל שוב לא יהיה כמו פעם .
סיפורים שהיא ניסתה למכור ,
אין בהם לא ריח ולא טעם .

בין קירות ביתה הכל שומם ,
הלבד הזה כבר משגע.
היא צועקת בעולם דומם ,
אם הוא רק היה שומע

שכל רגע בלעדיו , הוא כמו נצח בשבילה
מהרגע שעזב יש סדק בליבה ,
מול ירח שמאיר היא ביקשה שהוא ישאיר
רק סימן אחד קטן של אהבה.

היא ידעה הוא רחוק מכאן ,
מעניין אם הוא מתגעגע .
ואולי זה רק עניין של זמן ,
אם הוא רק היה יודע .

מילים: עציון מוסאי, לחן: חן הררי