בלי להשאיר עקבות

אדם הולך בתוך ימיו
אל השער שבו הוא עובר.
וכל אשר יקרה בחייו,
חולף ולא חוזר.

אתה נטעת עץ בגני
לגדול מול הרוחות,
כי אתה מפחד לחלוף
בלי להשאיר עקבות.
לא לחלוף ככה סתם,
בלי להשאיר עקבות.

אדם צועד על פני הזמן,
נישא בידי גורל.
וכל אשר יקרה לו כאן,
יקרה ואז יחדל.

אתה נטעת עץ בגני...

ילד קטן יהיה לי,
פרח של אהבה.
תן לי לחבק אותו,
תן לי לחבק אותך.

מה חשוב בחיינו,
הכל יתם חוץ מפרח,
שיגדל באושר
כל הזמן.
לא לחלוף ככה סתם,
בלי להשאיר עקבות.

מילים: אסתר שמיר, לחן: אסתר שמיר