לא נעלמת

מסתכלת על עצמי מהצד
פתאום אני נראית אישה
כבר לא נדחקת לשוליים
כמו ילדה קטנה וחלשה
עומדת על הרגליים שלי
מרגישה את כובדן על החול
ויש לי כח ומשקל
שאפשר למדוד ולשקול

אולי זה הזמן לסיפור אהבה
לגעת בך
אולי זה הזמן להיות קרובה
אוהבת אותך

אתה תמיד ניראית לי מעל
רחוק ולא מושג כמו איזה אל
עכשיו אתה עומד בגובה עיני
אני לא נעלמת כשאתה מסתכל

מביטה בתלתלי השחורים
גולשים מעבר לכתפי
אוספת את הדמיונות
ליצור אותם במו ידי
ויש לך מקום בליבי
מקום ממשי ואוהב
ושום דבר לא נדחק בתוכי
ברגע שאתה מתקרב

אולי זה הזמן...

מילים: אסתר שמיר, לחן: ברי סחרוף