תחנה בזמן

עכשיו את יודעת.
היו סימנים אצלו תמיד - את לא מופתעת.
התאווה הזו אל קו האופק אל כביש מהיר
תמיד היה לו משהו להסתיר.
את יודעת.

מכונית נעצרת. הוא לא ישאל לאן.
הוא חוזר אל הדרך. ואת תחנה בזמן.

עכשיו את יודעת.
שאין זו אחרת מלבדך את עוד שומעת.
את הלילות שלא מצא מקום וידו קפוצה.
שוב אותו חלום - איש ללא מוצא.
את יודעת.

מכונית נעצרת...

עכשיו את נזכרת.
סיפר סיפורים על מסעות - את מקשרת.
איך בערה בו אש - הדלת אז כבר הייתה פתוחה.
ולבו יוצא וידו שלוחה -
את נזכרת.

מכונית נעצרת...

מילים: רוני ערן, לחן: איתן גדרון