לא הולך לאיבוד

לא הולך לאיבוד רק חוזר הביתה
הרחובות מוכרים
שומע את הים שומע אנשים
הקיץ מת לאט ובכבוד.

ואני, אני, נוגע
אז אני, אני, יודע.

שראיתי את היופי בגלוי ובנסתר
על סף תהום במצולות ועל פסגת ההר
והאור עודנו אור והאש עדיין אש
והחלום אותו חלום רק אותך מבקש
אבל הזמן הכי חשוב חלף עבר ולא ישוב
זה זמן אחר אני אומר אולי בכל זאת נשאר הלילה.

מעוף פרפר השפיע על הכפר
הגשם נעצר
חבר הלך ולא חזר
ניגון נשכח על הזמן ומרחב
על אחד שאהב
בעיניים עצומות בידיים קשורות
עבד לתשוקותיו
זה ייגמר בצחוק שמתעורר
אחרי שנים ארוכות של שינה
ופתאום אתה ער והאהבה ישנה.

ואני, אני, יודע

שראיתי את היופי...

מילים: מיכה שטרית