אתה ואני

האורות כבו
שנינו נודדים לבד בזמן אבוד
כמו שני ילדים שרק התאהבו
מול ירח לבן
המבט שלך מלטף אותי עכשיו בחשכה
מעלף אותי להיסחף איתך
אל תגיד לי לאן
אה..אה..אה..אה..

אתה ואני באור הירח
סהרורים
בזמן שבורח
נעלמים הלילה לנצח
לאט לאט
אתה ואני באור הירח
סהרורים
בזמן שבורח
ואוהבים הלילה
לאט לאט

ואתה לוחש עוד מילים רכות
שבוערות כמו אש
בתוכי הכל מתחיל להתרגש
מול האור הלבן
לילה מכושף
כוכבים נופלים עלינו ועכשיו
שנינו נדבקים לתוך דם מוזהב
כמו מוכי אהבה

אתה ואני באור הירח...

נפתחת כמו פרח
באור הירח
האושר נוגע
כל כך משגע
אותי

אתה ואני באור הירח...

מילים: מירית שם אור, לחן: שרונה פיק