ארמונות שבת

הערב מול הפמוטים
שולח ילד מבטים
אל חלב של נרות שבת המטפטף לו חרש,
הוא רואה ארמון-שנהב
בו מלאכים רוקמים שמלה זוהרת,
הם בשחקים שטים על עב
והמלכה פז מפזרת.

ערב יום שישי סגריר,
שולח ילד עוד מבט
אל הפמוט של נר שבת
אל אמא הדומעת.
הוא נזכר בבית הסב
בחדר חם, בחוץ סופה סוערת,
אבל הבית כבר חרב
וסבא נח בצד הדרך.

כבר כבו אורות בעיר
מביט הילד בפמוט
נותר רק חלב של נרות
על מגש הכסף.

הוא רואה פסגות הרים
שם המקדש עומד לו לתפארת
הלוויים בקול שרים מזמור לאל עליון...
הללויה...

מילים: איזי מן, לחן: נחצ'ה היימן