למי אבן טובה

למי אבן טובה,
ולמי המרגלית
ולמי שש אצבעות
בידו השמאלית.

ולי שלוש בנות
בחורות כברותים.
שדיים - מגדלות,
מחלפות - עבותים.

והן דורשות תפקידן
ותובעות הן בעל,
ולעורן אין שימלה,
ולרגלן אין נעל.

וכאילו בין כל -
הבחורים יש קנוניה,
מייד ובמזומן
ואל כפם הנדוניה.

ובאים ויוצאים,
ושוב באים חתנים -
ובסופם לב דווי
ובושת הפנים.

ומטייל ה"כיבוד",
אין ניגרע ושווה,
ממזווה לשולחן,
משולחן למזווה.

הם המה תפוחי -
הזהב הספורים,
העדים האילמים
בלילי שימורים.

והם הם הבוטנים
העומדים בעינם -
ונעורים יחלפו,
וחתנים עוד אינם.

ונעורים יחלופו,
ושנה על שנה -
ובשערות הבכירה
כבר תציץ לבנה.

תפוחי הזהב
פג ריחם, נס ליחם,
הבוטנים היתליעו,
ומבוייש המיחם.

כן, מזל ומזל:
לזה יש מרגלית,
ולזה אצבע שישית
בידו השמאלית.

ולי שלוש בנות

מילים: חיים נחמן ביאליק, לחן: משה וילנסקי