צנח לו זלזל

צנח לו זלזל על גדר וינום -
כה ישן אנוכי:
נשל הפרי - ומה לי ולגיזעי,
ומה לי ולסוכי?

נשל הפרי, הפרח כבר נשכח -
שרדו העלים -
ירגז יום אחד הסער - ונפלו
ארצה חללים.

אחר - ונמשכו לילות הזוועה,
לא מנוחה ושנת לי,
בדד אתחבט באופל וארצץ
ראשי אל כותלי.

ושוב יפרח אביב, ואנוכי לבדי
על גיזעי אתלה -
שרביט קרח, לא ציץ לו ולא פרח
לא פרי ולא עלה.

מילים: חיים נחמן ביאליק, לחן: דפנה אילת