קו העוני

הוא מסתובב לו כבר הרבה זמן ככה
הוא לא יוצא יותר לעבודה
קשה לחיות בלי פרנסה מובטחת
כשיש בבית ילד וילדה

פשוט אמרו לו אתה צריך ללכת
שנים עבד הפרך בלי תלונות
מאיפה הוא יביא הביתה כסף
כבר נגמרו לו כל החסכונות

המדפים מתפוצצים משפע
הם בשבילו גבוהים יותר מדי
כי לשלם מזמן אין לו מאיפה
ואין בהקפה ואין אשראי

הילד הגדול זקוק לבגד
לבית הספר הוא צריך ספרים
והאישה לוחשת היא מודאגת
שהקטנה צריכה חלב טרי

אל הלשכה הולך בכל יומיים
והם אומרים בינתיים שום דבר
ורק התור שם מתארך כפליים
באנשים שאין להם מחר

עיניו כבויות והוא נושך שפתיים
מה יעשה שהוא עוד לא עשה
חסר אונים יושב פורש ידיים
ידיים חזקות מלאות בושה

הוי כמה סבל עוד יכול לשאת
בן אדם כמוני
זה ההבדל בין יש ואין
זהו קו העוני

מילים: יענקל'ה רוטבליט