מעבר לגלים

אי שם בלב ים, טרופה בגלים,
נלחמים להביא ספינה לחוף מבטחים.

ואת פה דממה, מביטה במרומים,
האופק שלב ידיו בין ים לימים.

הרוח זועף, הגלים גועשים.
מתבדר שערך מעט, נופל כטללים.
חרטום הספינה, נבלע בתוך ים.
גופך שברירי רועד עוטה צעיף חם.

נדם לו הים, שתקו הגלים,
השמש מכה בו שוב, מחממת צללים.

שוב באופק מבט, מעל למרומים,
האם זו דמעה, שמחה עצבות, ישנם רגעים.

הרוח זועף, הגלים גועשים.
מתבדר שערך מעט, נופל כטללים.
חרטום הספינה, נבלע בתוך ים.
גופך שברירי רועד עוטה צעיף חם.
התורן נסדק, לב נסער מפחדים.
את שוב מביטה אי שם, אל תוך דמדומים.
חרטום הספינה, נבלע בתוך ים.
גופך שברירי רועד, אהובי שוב משם.

מילים: מיקי וינשטיין, לחן: מיקי וינשטיין