המילה מולדת

זה ודאי יבוא בנסיעה בדרך לכנרת
או בנסיעה דרומה לאילת
אני אביט מהחלון שוב אל הדרך המוכרת
אל אותם הרים באותו מבט
שוב אזכר איך שטיילתי שם עם סנדלים ועם תרמיל
ועם ההיא שלא העיזה להביט לי בעיניים
שוב אתפלא איך שהכל נשאר אותו דבר כמו פעם למרות הגיל
הכל נשאר למרות שהשמים משתנים

לא יעזרו החדשות האיומות שבעיתון
גם לא הפקקים בכניסה לתל אביב
מספיק לשמוע שיר אחד ישן ברדיו שבאוטו
אני יודע כבר איך אני אגיב
שוב אזכר במדורה ההיא אני והיא והגיטרה
איך שניגנתי לה איך שכל הלילה שרנו
שוב אתפלא איך שאני זוכר בדיוק כמה יפה היא שרה
אני זוכר בדיוק אולי בכלל נשארנו ילדים

מבט אחד על חורשת האקליפטוס
שעדיין עומדת
ופתאום זה נהיה כל כך טבעי לומר את המילה מולדת

וכשאגיע לתחילת העליות לירושלים
אפתח חלון כדי לראות
ואזכר איך שנתן אמר- "אני רוצה תמיד עיניים"
והרוח היא שוב תוריד דמעות
שוב אזכר איך שאותה דמעה כבר ירדה לי על הלחי
בחוף הים, כשהיא היתה נרדמת
שוב אתפלא איך שעדיין המלה הזו גורמת לי לבכי
איך שעדיין
מלה אחת גורמת להרגיש

מבט אחד על חורשת האקליפטוס
שעדיין עומדת
ופתאום זה נהיה כל כך טבעי לומר את המילה מולדת

מילים: מירון אגר, לחן: מירון אגר