איך היינו

כמה זיכרונות השארנו מאחור
כמה מקומות שלא ידענו איך לשמור
אדם תמיד מתגעגע לעצמו
לילדותו, למשפחתו, לחלומו.

כמה כאבים הלב מחזיק בפנים,
כמה סערות שנחלשו עם השנים.
אדם אינו יכול לקנות את עברו,
את מעשיו, את שגיאותיו, אהבתו.

רק תגיד לי עכשיו שהכל יסתדר
ותגיד לי עכשיו שהזמן ייעצר
ואם למטה ניפול אז נדע גם לקום
כמו אהבה, שלא מתחרטת על כלום.

איך את הסודות תמיד יודעים לשמור
הכל הפך לאגדות וכלום כבר לא יחזור
אדם תמיד הולך אחר אושרו
והוא לבד, כל כך לבד עם גורלו

כמה הבטחות הפכו לחשכה
ובסופו של יום ביקשנו מנוחה
אדם אינו יכול לראות את עתידו
ורק פחדיו ותקוותיו רואים אותו

רק תגיד לי...

מילים: ארז ברזוליק