לרקוד לבד

אני עוד מעט חוזרת
בינתיים רק עוברת
בכל היבשות
אני אוספת הרגשות, תחושות
תמונות מטושטשות
רחוק, אחרי הים
איפה שעוד לא הייתי
איך אני רואה את העולם
כמו שאף פעם לא ראיתי,
שעוד לא זיהיתי
איך אני אוספת מול כולם
פיסת שמיים, ככה סתם

והעולם מונח אצלי על כף היד
אני לומדת ללטף את כל מה שכואב
פתאום אני נזכרת איך לרקוד לבד
בחללים האדישים של הלב

אני נמשכת אל האש
לכל מה שבפנים לוחש
לצאת ושוב לבעור
לוקחת זמן להסתדר, להתחבר
להתבגר
לנסוע, בלי לחזור
ואני זזה בשבילים שמתגלים לי בנשמה
כמו שאף פעם עוד לא זזתי,
כמו שעוד לא העזתי
איך אני פתאום כל כך שלמה
עוצרת נשימה

והעולם מונח אצלי על כף היד...

מילים: נועם חורב