לוט והמלאכים

לוט הלין המלאכים
בעודו יושב בטל בשער סדום,
בצל קורתו הזמינם לשבת
הם איוו אל הרחוב.

הוו אורחי בקשם מלכך פנכא
לאחר הפצרות חוזרות, הם נתרצו,
מלאכי עצות סעדו מן המצות
בינתיים, לוט הכין את הבנות.

הסר את הלוט, לוט
הב עיננו לראות,
הסר את הלוט, לוט,
ידיך מלאו זימות.

אנשי עוון, אנשי סדום,
כולם התקבצו, כתרו בית לוט,
את האורחים המה חפצו לבזות,
אנשי סדום למגנת לוט לא אוו אל הבנות.

אנשי סדום הוכו בהבזקים,
לוט שרוי באפלים,
פעם אחר פעם הוצל לוט,
אך בהשראת אורחיו הגדיל עשות.

מילים: מירנה דה פז, לחן: אייל קונפורטי