יש בליבי כינור

אזכור את בית אבא
ואמא מודאגת
חצר וגינה בה
בעיר החוגגת
לאורך רחוב
הבית הוא הלב
לדעת לאהוב
זה לדעת כאב.

והבית גנח
עוד חמים וצנוע
הלב נאנח
השער ינוע
האושר כאב
והעצב חייך
עוד אזכור אם ואב
בכל יום שדועך.

יש בליבי כינור
ולא פעם הוא בכה
בו אמצא מזור
ברגעי השמחה.
לעיתים עולה עצב
בתוך חשכה
לעיתים עולה קצב
והאור נושא ברכה.

הכאב יעבור
עם כה מעט אושר
ייתן הרבה אור
כמו גפרור בחושך
ובערב חמים
יש חג בחלונות
ואנשים חולמים
בין חילופי עונות.

רק ההד משיב
כשאני זועק
רק הצל מקשיב
כשאני שותק
בחלון הרחוק
האור נושא ברכה
חזר לכאן הצחוק
ואני שוב איתך.

יש בליבי כינור...

מילים: נורית בת-שחר צפריר